לקראת חג הפסח, ערכנו סקר בקרב הציבור כדי לבדוק איך הישראלים תופסים את המצב הכלכלי במדינה והאם הם מרגישים את ההשלכות על חייהם. להלן הנתונים:
מצב כלכלי ויוקר המחיה
39.7% מהמשיבים מעידים כי מצבם הכלכלי החמיר בהשוואה לשנה שעברה. הגורם המרכזי לכך הוא יוקר המחיה (87.4%), לצד ירידה או הפסקת הכנסות מעבודה (27.6%), הוצאות בלתי צפויות (19.6%), שינוי במצב הבריאותי של בני המשפחה (13.1%), צבירת חובות (12.6%), שינויים במצב המשפחתי (8.5%), גיוס למילואים של בני משפחה (7.5%) וירידה או הפסקת קצבאות והנחות (7%).
59.5% חוששים כי הם או משפחתם עלולים להידרדר למצוקה כלכלית, או שכבר נמצאים בה, בעיקר בשל עליות המחירים והמע"מ מתחילת השנה. ממוצע ההוצאה החודשית של משקי הבית עלה בכ-1,644 ש"ח בשל התייקרות מוצרים חיוניים כמו מזון, חשמל וארנונה.
32.7% מהמשיבים מתקשים לסגור את החודש מבחינה כלכלית, ו-44.7% מצליחים להתקיים אך ללא יכולת לחסוך. 49.9% מדווחים כי בשל יוקר המחיה הם נאלצים לצמצם בהוצאות על מזון, ו-40.3% מצמצמים גם בהוצאות חיוניות נוספות – עלייה משמעותית בהשוואה לשנה שעברה (34.5% ו-27.7% בהתאמה).
השפעות נוספות של יוקר המחיה כוללות כניסה או הגדלה של המינוס (27.1%), לקיחת הלוואות (17.4%), חובות שאינם ניתנים להחזרה (14.6%) ומעבר לדירה זולה יותר (11%). רק 8.4% ציינו כי יוקר המחיה אינו משפיע עליהם כלל.
היערכות לחג הפסח
32.9% מהישראלים מדווחים כי אין להם את האמצעים, או שיש להם אמצעים מוגבלים, להיערך לחג כראוי. 40.1% מתכננים לוותר על מוצרים יקרים מטעמי חיסכון, ו-39.1% יחפשו מבצעים והשוואות מחירים כדי לעמוד בהוצאות.
19.8% מהמשיבים ציינו כי מצבם הכלכלי מעסיק ומטריד אותם במידה רבה או רבה מאוד לקראת החג. 91.6% יוציאו כסף נוסף על קניות לחג מעבר להוצאות החודשיות הרגילות, כאשר 45.1% מתכננים להוציא מעל 1,000 ש"ח נוספים.
41.9% מהישראלים מדווחים כי תרמו או מתכננים לתרום ארוחת חג לנזקקים. מבין אלו שלא יתרמו, 63.6% היו רוצים לתרום אך אינם יכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה כלכלית.
עמדות הציבור
75.8% מהציבור בישראל סבורים כי הממשלה אינה מנהלת את התקציב באופן המשקף צדק חלוקתי, או עושה זאת במידה מוגבלת בלבד. רק 11% נותנים אמון מלא ביכולתה של הממשלה להתמודד עם יוקר המחיה (ציון ממוצע: 1.9 מתוך 5), ורק 9% מאמינים כי המדינה תפעל לצמצום פערים חברתיים באמצעות מדיניות מתאימה.
71.5% סבורים כי אין סיכוי, או שיש סיכוי נמוך מאוד, שהממשלה תקצה משאבים למאבק בעוני, למרות הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני. רק 7.6% מעריכים כי הממשלה תפעל בנושא.
58.1% מסכימים כי ישנה סולידריות חברתית גבוהה בישראל, אך רק 25% מהציבור אופטימיים לגבי עתידה של המדינה (ציון ממוצע: 2.7 מתוך 5).

ז'יל דרמון, נשיא ומייסד ארגון לתת:
"מאז המלחמה ועכשיו לקראת חג הפסח, אנו עדים לתופעה מעוררת השראה של סולידריות חברתית וערבות הדדית בחברה הישראלית, כאשר חלק ניכר מהישראלים תרמו או מתכוונים להתנדב או לתרום ארוחת חג לנזקקים, למרות המצב הכלכלי המאתגר. על הממשלה לפעול במקביל לחברה האזרחית ולהציב את המאבק ביוקר המחיה ובעוני בראש סדר העדיפויות הלאומי."
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת:
"השלכות המלחמה, עליית מחירי המזון ומוצרי הצריכה בצירוף הגזירות הכלכליות ובראשן הריבית במשק, העלאת המע"מ, הקפאת הקצבאות והעלאת דמי הביטוח הלאומי, עליית מחירי הארנונה, החשמל, המים והתחבורה הציבורית – יהפכו את השנים הבאות למאתגרות מאוד מבחינה כלכלית, כאשר כבר ב-2025 אנחנו רואים עדות לעלייה דרמטית בעלות המחיה בישראל. רק מדיניות ממשלתית שתממש תפיסה של צדק חלוקתי בתקציב המדינה, תסייע לבניית החוסן של החברה הישראלית ותאפשר למאות אלפי משפחות לממש את הזכות הבסיסית לחיים בכבוד".