מדינת ישראל מאופיינת בשיעורי עוני ופערים חברתיים מהגבוהים במערב. למרות זאת, הטיפול בבעיית העוני ואי הביטחון התזונתי אינו נמצא בסדר העדיפויות הלאומי והמדיניות הממשלתית מנציחה את הפערים ואת העוני.
עוני הוא תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית. היעדר תכנית ממשלתית סדורה, בעלת גוף מתכלל לטיפול בעוני ואי הצבת יעדים לצמצום העוני מובילה לפערים גדולים בחינוך, נגישות נמוכה לשירותי בריאות, דיור לא ראוי, תעסוקה בשכר נמוך, אי ביטחון תזונתי חמור וחוסר יכולת להתמודד באופן ראוי עם יוקר המחיה. אלה משפיעים על החוסן של החברה הישראלית ומובילים להדרה של קבוצת אוכלוסייה גדולה, מהחיים החברתיים ומהיכולת לשפר את מצבה.
על מנת לבחון את תפיסות הציבור הרחב בנוגע לקשר בין הנושאים החברתיים לדפוסי ההצבעה שלהם בבחירות, ערכנו סקר בנושא.
הסקר בוצע על ידי מכון Rotem ar. בראשות ד"ר אריה רותם ומרים חונן במהלך חודש ספטמבר 2022 ונערך בקרב מדגם של 502 נדגמים בגילאי 18 ומעלה המייצגים את האוכלוסייה בישראל. בסקר אינטרנטי רואיינו 401 ראשי משקי בית יהודים ובסקר טלפוני רואיינו 101 ראשי משקי בית ערבים. 
 
להלן הממצאים העיקריים:
יוקר המחיה והנושאים הכלכליים ישפיע על ההצבעה עבור מפלגה מסוימת הרבה יותר מכל נושא אחר, מעל מחצית מהמשיבים (52.6%) בחרו אותו במקום הראשון או השני (31.9% ציינו אותו במקום ראשון ועוד 20.7% במקום השני). בפער ניכר אחריו ישפיעו הנושאים: עוני ופערים חברתיים 22.5 (10% ציינו אותו במקום הראשון ועוד 12.5% במקום השני),  יושרה שקיפות ומנהיגות 21.3% (12.5% ציינו אותו במקום ראשון ועוד 8.8% במקום השני) לאחר מכן בטחון פנים (אלימות ופשע) והנושא המדיני הביטחוני. 

כשני שליש (66.3%) ציינו כי הרצון להפחית את יוקר המחיה בישראל ישפיע במידה רבה או רבה מאוד על הנכונות שלהם ללכת לקלפי ביום הבחירות. 
61% מהציבור מעידים כי התחייבות מפורשת של מפלגה מסוימת לטפל בבעיית העוני, הפערים החברתיים ויוקר המחיה, תהווה שיקול עבורם לבחור בה בבחירות הקרובות לכנסת. במיוחד יהווה הדבר שיקול הצבעה בקרב גילאי 18 עד 34, והכי פחות בקרב גילאי 55 ומעלה. 
לדעת שליש מהמשיבים, הסיבה העיקרית שבגינה אין תוכנית ממשלתית לאומית לצמצום העוני היא סדרי עדיפויות, המשאבים מושקעים בתחומים אחרים. מעל רבע (26.7%) מהמשיבים חושבים כי הסיבה נעוצה באינטרסים פוליטיים, וכשמינית (15.3%) סבורים כי הממשלה לא מעוניינת לטפל בבעיה או לחילופי סבורה שאין זה תחת אחריותה. 
 
כשלושה רבעים (73.9%) מהמשיבים סבורים כי מאוד חשוב להציב יעד ממשלתי לטיפול בעוני כדי לצמצם את שיעורי העוני, 23.5% חושבים כי הדבר חשוב במידה מסוימת.   
רוב מוחלט (86.9%) של המשיבים מסכימים שהממשלה תקצה 7 מיליארד ₪ בשנה, כדי לצמצם את שיעורי העוני ולהגיע תוך עשור לממוצע שיעורי העוני במערב (כפי שהמליצה הועדה למלחמה בעוני), גם בידיעה שהדבר יבוא על חשבון טיפול בנושאים אחרים. 
 
שתי המפלגות שנתפסות ככאלו שדואגת באופן הטוב ביותר לשכבות המוחלשות ולטיפול בעוני הן הליכוד (12.4%), ויש עתיד (9.8%), אך לא ניתן להצביע על מפלגה אחת שבולטת  משמעותית בתפיסתה כמפלגה שדואגת לשכבות החלשות. בנוסף, מעל שליש ציינו כי אינם יודעים איזו מפלגת דואגת בצורה הטובה ביותר למוחלשים.  

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "פעמים רבות עולה בשיח התקשורתי השאלה: על מה הבחירות? שלטון החוק והדמוקרטיה? כן ביבי לא ביבי? ימין שמאל? - כששואלים את הציבור עולה תשובה ברורה - יוקר המחיה והנושאים הכלכליים הם הנושא העיקרי שמעסיק את אזרחי ישראל, שגם מכירים בחשיבות של הטיפול בעוני ובפערים החברתיים. עם זאת, נראה כי במציאות הפוליטית הנוכחית, אין מפלגה או מנהיג פוליטי שנתפסים בעיני הציבור "חברתיים" או כאלה שדואגים לשכבות המוחלשות. כנראה טרם הגיעה העת שבחירות בישראל יוכרעו על נושאים חברתיים-כלכליים, אבל החשיבות שמקנים כ-75% מהציבור להצבת יעד לצמצום העוני ורוב מוחלט שמסכים להקצאת המיליארדים הדרושים לטיפול בבעיה במסגרת סדר העדיפויות הלאומי, מלמדים כי אנחנו בדרך לשם".