במהלך כשלוש וחצי שנים עברו בישראל ארבע מערכות בחירות ומערכת נוספת עתידה להתרחש תוך ימים ספורים.  סך הכל חמש מערכות בחירות בפחות מארבע שנים.
עלות מערכת בחירות לכנסת מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים: תקציב ועדת הבחירות המרכזית, מימון מפלגות ואשראי ויום שבתון במשק אשר מוביל לירידה בהכנסות המדינה ממיסים וכן לאובדן תוצר (מרכז החקר והמידע של הכנסת, 2020).
תקציב ועדת הבחירות ומימון המפלגות זוהי העלות הישירה הנובעת מהבחירות, וזו עומדת בממוצע על כ-612 מיליון ₪.   העלות העקיפה שנובעת כתוצאה מיום השבתון שמובילה לירידה בתוצר של המגזר העסקי והציבורי, הערכת עלות זו היא מורכבת יותר ולכן האומדנים בה שונים, האוצר מעריך את העלויות העקיפות בממוצע בכ-1.4 מילארד ₪ למערכת בחירות ואילו לפי הערכה של התאחדות התעשיינים העלות הממוצעת למערכת בחירות היא כ-2.4 מילארד ₪. כך שההערכה היא, כי העלות לחמש מערכות הבחירות נעה בין כ-10.1 מילארד ₪ לכ-15.1 מילארד ₪ ובממוצע עומדת על 12.6 מילארד ₪.
 
בשעה שהריבית והמחירים מרקיעים שחקים והאוכלוסיות המוחלשות מתרחקות עוד יותר מחיים בכבוד וסיפוק מלא של צורכיהם, מיליארדים רבים נשפכים על חמש מערכות בחירות שנערכות בפחות מקדנציה אחת של ממשלה רציפה.
 
ארגון לתת ערך בדיקה שמטרתה לבחון מה ניתן היה לעשות בעלות של חמש מערכות הבחירות, כלומר כיצד היה ניתן לנצל 12.6 מיליארד ₪ כדי לאפשר למשפחות ופרטים בישראל לחיות חיים ראויים יותר.
 
 
תעסוקה
 
חוק הבטחת הכנסה נועד על מנת להבטיח הכנסה מינימלית לאלו שאינם יכולים להבטיח לעצמם ולמשפחתם הכנסה מעבודה, באופן קבוע או זמני. הקצבה משולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי ונקבעת על פי קריטריונים שונים לרבות הוכחה כי הפרט עשה כל שביכולתו על מנת להשיג עבודה.
יכולתה של קצבה זו להבטיח רמת חיים מינמלית מוטלת בספק וגובהה עומד בשנים האחרונות על פחות מ-20% מהשכר הממוצע למשרת שכיר.  
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2021 עלות תשלומי קצבאות הבטחת ההכנסה הייתה 2.1 מילארד ₪, עבור 80,905 משפחות זכאיות, גובה הקצבה הממוצע היה 2,126 ₪ כחמישית מהשכר הממוצע לשכיר בשנה זאת ומתחת לקו העוני לשנת 2020 ע"פ ביטוח לאומי שעמד על 3,514 ₪ לנפש.
 
בעלות הבחירות היה ניתן להגדיל את הקצבה הממוצעת למחצית מהשכר הממוצע (5,315 ₪), במקום לכחמישית למשך כמעט שנתיים וחצי.
 
 
אי ביטחון תזונתי
אי ביטחון תזונתי הוא הסממן החמור ביותר של העוני, המתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות סדירה לתזונה בסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי ל-2021, בישראל חיות 522,000 משפחות (16.2%) באי ביטחון תזונתי, כמחציתן 265,000 משפחות באי ביטחון תזונתי חמור.
 
על פי סקר ההוצאות וההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019, ההוצאה על תצרוכת מזון ביתי של החמישון התחתון עומדת על 2,109 ₪. לפי נתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת ל-2021, ההוצאה על מזון בקרב משקי בית של נתמכי הסיוע עומדת על 2,201 ₪, היינו שממוצע ההוצאה על מזון הינו 2,155 ₪.
 
לפי בדיקה של ארגון לתת בספטמבר 2022, "קו הרעב", עלות סל המזון להבטחת התזונה הבסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין עומדת על 3,431 ₪ לחודש למשפחה בת חמש נפשות , זהו הסכום הבסיסי אותו המשפחות צריכות להוציא על מנת להיות בביטחון תזונתי.  
כך שהפער בין ההוצאה בפועל על מזון לבין ההוצאה הנדרשת, עומד על 1,322 ₪ ו- 1,230 ₪ בהתאמה, ובממוצע 1,276 ₪.
 
על מנת להעניק ל-265,000 המשפחות שחיות באי ביטחון תזונתי חמור על פי המוסד לביטוח לאומי, מזון בשווי הסכום שחסר להן בחודש, היינו 1,276 ₪ - התקציב הנדרש למיגור הבעיה עומד על 4.1 מיליארד ₪ בשנה.
 
בעלות הבחירות היה ניתן לדאוג באופן מלא ל-265,000 משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי במשך 3 שנים רצופות, או לסייע להן בכמחצית הסכום במשך 6 שנים.
 
דיור
הזכות לקורת גג היא זכות בסיסית מתוקף חוק היסוד כבוד האדם וחירותו. אחד האפיקים המרכזיים לסיוע  למשפחות ופרטים אשר אינם יכולים להבטיח לעצמם פתרון דיור נאות הוא סיוע בשכר דירה מטעם משרד הבינוי והשיכון לפי תנאי זכאות. מי שנמצא זכאי מקבל סכום כסף ע"פ קריטריונים מוגדרים שמטרתם לסייע בתשלום שכר הדירה בשוק החופשי. ההוצאה על דיור היינה נטל כלכלי ראשון במעלה על החיים בעוני ובמצוקה כלכלית, בעשירון התחתון (נכון לסקר הכנסות והוצאות לשנת 2019 של הלמ"ס) מוציאות המשפחות כ-40% מהכנסתן על דיור ללא הוצאות נלוות כמו תשלומי ארנונה, חשמל וכו'.
מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה עמד בשנת 2020 על כ-178,000 משקי בית והתקציב בשנה זו היה כ-2.09 מיליארד ₪, כלומר הסיוע החודשי הממוצע לשכר דירה עמד על 978 ₪, בשעה ששכר הדירה הממוצע בשוק החופשי בשנה זו היה 4,052 ₪, כלומר הסיוע הממוצע היינו בכרבע (24.1%) משכר הדירה הממוצע.    
 
בעלות הבחירות היה ניתן להגדיל את הסיוע בשכר הדירה לכמחצית מסכום שכר הדירה הממוצע (2,026) ל-178,000 המשפחות הזכאיות לכך, במשך כמעט 3 שנים.
דוגמאות נוספות הממחישות מה היה ניתן לעשות עם סכום עלות הבחירות:  
 
העלאת קצבת השלמת הכנסה לגמלאים שנכנסה לתוקפה בתחילת שנת 2022 והציבה באופן רשמי את כל הגמלאים (קשישים וניצולי שואה) מעל קו העוני על פי ביטוח לאומי  עליה של כ- 14% (כ-70% משכר המינימום). עלות המהלך הזה הייתה 1.5-1.8מילארד ₪ (עלות ממוצעת של 1.65 מיליארד ₪) .
כלומר, בעלות הבחירות היה ניתן לאפשר את העלאת הקצבאות לקשישים הנזקקים קצת מעט מעל גובה קו העוני, ולאפשר להם לחיות מקצבה גבוהה יותר במשך 7.5 שנים לפחות.
 
הגדלת הקצבה השנתית של ניצולי השואה, עבור 116,000 ניצולי שואה שעלו אחרי 1953 (65,000) ויוצאי מדינות ערב ואיראן שנפגעו מגזענות והתנכלויות בתקופת מלחמת העולם ה-2 (51,000). הקצבה עלתה בכ-2,500 ₪
מ-3,991 ₪ בשנה ל-6,500 ₪ בשנה, עלות המהלך כ-300 מיליון ₪.
בעלות הבחירות היה ניתן להבטיח הגדלה של הקצבה השנתית לניצולי שואה, בסכום זה (2,500 ₪ לשנה) לאורך כ-43 שנים, ולאפשר לזכאים להנות מהקצבה המוגדלת כבר מ-1979.
אפילו סימולציה לפיה תגדל הקצבה ל-6,500 ₪ לחודש ולא לשנה! עבור כל ניצול שואה שזכאי לגמלה שנתית הייתה משאירה עודף של מעל 4 מיליארד ₪ או מספיקה לכשנה וחצי..  
 
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קובע גם את השירותים הרפואיים אשר חברי קופות החולים בישראל זכאים לקבל.  הרחבת הסל פירושה, הוספת טכנולוגיות חדשות - תרופות, מכשירים רפואיים, ציוד רפואי ועוד , המכונות תרופות וטכנולוגיות , כדי לאפשר למטופלים להנות הההתפתחויות המדעיות. ועדת הסל אחראית לבחינת תרופות וטכנולוגיות חדשות והיא זו שממליצה לשר הבריאות אילו טכנולוגיות לכלול בסל.
לפי דו"ח מבקר המדינה בשנים 1998 - 2021 הוקצבו במצטבר כ-8 מיליארד ש״ח לשם הרחבת הסל. כלומר ב-24 השנים האחרונות הוקצה להרחבת סל התרופות והטכנולוגיות סכום, המהווה  63.5% בלבד מעלות 5 מערכות בחירות.  

אנחנו בארגון לתת נמשיך לפעול למען שינוי סדר העדיפויות הלאומי, והצבת פתרון בעיית העוני בישראל בראש סדר העדיפויות, למען חברה צודקת וטובה יותר.